מכשירי השמיעה הם פלא טכנולוגי משנה חיים שנמצא איתנו הרבה יותר זמן ממה שנדמה לכם. הדגם הראשון של מכשירי השמיעה הופיע כבר לקראת סוף המאה ה-19; המכשירים באותה תקופה היו מסורבלים, גדולים מאוד, בולטים ורחוקים מלהיות נוחים לשימוש. מכשיר השמיעה של אותם זמנים היה מורכב ממעין צינור ארוך הדומה מעט לשופר, שעל מנת לעשות בו שימוש היה על המשתמש להחזיק אותו בתוך האוזן. המשמעות היא, שהמשתמשים במכשירי השמיעה יכלו לעשות זאת רק בזמנים ספציפיים מאוד.
בשנת 1900 הומצא מכשיר השמיעה החשמלי הראשון מסוגו בעולם. גם פריצת הדרך הזו – גדולה ככל שתהיה, הייתה רחוקה מלהיות פרקטית. זאת מפאת גודלו של המכשיר שלא איפשר התניידות. גם ב-1920 כאשר נכנסו לשוק מכשירי שמיעה המורכבים משפופרות וואקום, הם עדיין היו גדולים ומסורבלים מידי לשימוש – זאת על אף שהשפופרת החדשה שיפרה פלאים את יכולות השמיעה של המשתמשים במכשיר.
בשנת 1950 חלה פריצת הדרך האמתית בתחום מכשירי השמיעה, כאשר לשוק נכנסו מכשירי שמיעה אנלוגיים קטנים, אסתטיים, משוכליים (כמובן יחסית לתקופה) ומעל לכל – ניידים. זה היה הדור הראשון של מכשירי השמיעה המודרניים כפי שאנו מכירים אותם כיום.
ניתן לחלק את מכשירי השמיעה לשני סוגים עיקריים:
- מכשירי שמיעה אנלוגיים – קולטים את הצלילים והקולות בסביבת המשתמש, מתרגמים אותם לאותות אלקטרוניים ומגבירים אותם בצורה אחידה לכדי צליל ברור ומובן. ואמנם, היתרון של מכשירים אלו הוא גם החיסרון שלהם. כיום, המכשירים מאפשרים מעבר בין מספר מצבים המותאמים לסיטואציה בה נמצא המשתמש; לדוגמא שיחה במקום שקט, טיול או פגישה במקום הומה אדם, ועוד.
- מכשירי שמיעה דיגיטליים – מעבדים את הקולות והצלילים בסביבת המשתמש ומגבירים אותם בצורה המותאמת לצרכי המשתמש ולרמת השמיעה שלו בכל אחת מהאוזניים.
המשותף למכשירי השמיעה הוא המבנה הבסיסי שלהם; פתחי יציאת קול לאוזניות, פתח למקרופון, מתג ווליום המאפשר שליטה בסאונד הנשמע. מובן שמכשירי השמיעה שלנו לא יוכלו לפעול כהלכה אם לא נתאים להם סוללות למכשירי שמיעה המתאימות להם.
לכל מכשיר שמיעה סוללות המתאימות במיוחד לו. יש לשים לב אליהן ולדאוג להחליף אותן בזמן על מנת לשמור על אורך חיי מכשיר השמיעה ועל מנת להעניק למשתמש איכות סאונד גבוהה ואיכותית הרבה יותר! אין סיבה להיות מופתעים, הרי בסה"כ מדובר במכשיר אלקטרוני שכמו כל מכשיר אלקטרוני אחר אורך החיים שלו יישמר בהתאם למסירות שבה נשמור עליו.
בברכה,
שרה ירדן לבני
